Morgan, M. Patrick. (2003)




Скачать 265.66 Kb.
НазваниеMorgan, M. Patrick. (2003)
Дата02.11.2012
Размер265.66 Kb.
ТипДокументы

האוניברסיטה העברית בירושלים


החוג ליחסים בינלאומיים

58859 – אסטרטגיית הרתעה ביחסים הבין-לאומיים: מהמלחמה הקרה ועד למלחמה בטרור

ד"ר אמיר לופוביץ, שנתי, תשס"ט 2009-2008

יום ג', 18:30-20:00, אולם 2302.


ספרות ההרתעה והדיון באסטרטגיות ההרתעה משקפים במידה רבה התפתחויות משמעותיות שהתרחשו בעולם בחצי המאה האחרונה. כך מחד ההרתעה קשורה קשר הדוק לעימותים שהתחוללו במערכת הבין-לאומית, ואשר ידונו בקורס, החל מפרוץ המלחמה הקרה, דרך העימותים שליוו אותה ופיתוח הנשק הגרעיני, ועד לאתגרים כמו הטרור הבין-לאומי, מדינות סוררות, סכסוכים אתניים וכן ההתמודדות עם האתגרים של לוחמת מידע. מנגד התפתחות ספרות ההרתעה גם משקפת שינויים והתפתחויות תיאורטיות בתחום היחסים הבין לאומיים בכלל ובתיאוריות בנושאי ביטחון בפרט. כך הקורס ישלב בין סוגיות אמפיריות לסוגיות תיאורטיות ובכך יקנה לסטודנטים לא רק ידע וכלים להבנת התופעות הנחקרות ולהבנה טובה יותר של מהות אסטרטגיית ההרתעה בהקשרים השונים בה היא מופעלת, אלא הקורס יאפשר במידה רבה להבין כיצד אירועים ותהליכים בין-לאומיים שונים משפיעים על התפתחויות תיאורטיות. בנוסף, הקורס גם יאפשר להתמודד עם מספר שאלות מסקרנות לגבי התפתחות אסטרטגיית ההרתעה והתנאים להצלחתה של אסטרטגיה זו. כך למשל, הקורס יבחן את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה היא אסטרטגיה מובנת מאליה לשחקנים שונים, או שמא הצלחתה תלויה בתהליכי למידה, ואינה אפשרית ליישום באופן אוטומטי כנגד שחקנים שונים מתרבויות שונות.


I. מבוא




1. מהי אסטרטגיית ההרתעה


Morgan, M. Patrick. (2003).Deterrence Now. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 1-26


Jervis, Robert. (1979). "Deterrence Theory Revisited". World Politics 31(2). pp. 289-324.

בשיעור יוצג מבנה הקורס וינתן מבוא כללי לשאלה מהי אסטרטגיית ההרתעה. בשיעור יערך דיון במיקום ספרות ההרתעה ביחס לגישות אחרות להסבר היעדר אלימות. בנוסף, השיעור ידון במספר הבחנות מרכזיות הקשורות לספרות זו כמו למשל בין הרתעה ודיפלומטיה כופה, בין הרתעה כללית ומיידית, וכן בין הרתעה על-ידי מניעה לבין הרתעה על-ידי איום. כמו כן השיעור יסקור בצורה כללית את התפתחות ספרות ההרתעה.



לקריאה נוספת,


Huth, Paul. (1999). “Deterrence and International Conflict: Empirical Findings and Theoretical Debates”. Annual Review of Political Science 2. pp. 25-48.


Zagare, Frank C. (1996). “Classical Deterrence Theory: A Critical Assessment”. International Interactions 21(4). pp. 365-87.

II. התנאים להצלחת אסטרטגיית הרתעה


קיים ויכוח רחב בספרות ההרתעה לגבי התנאים להצלחת האסטרטגיה. השיעורים הבאים יציגו את הטענות המרכזיות כפי שהתפתחו בספרות ההרתעה, ויציעו הסברים שונים לגבי התנאים המרכזיים בהם הרתעה "עובדת" – הן ביחס להרתעה ישירה והן ביחס למה שזכה בספרות לכינוי הרתעה מורחבת (הרתעה המופעלת על-ידי צד שלישי, חיצוני לסכסוך).

2. התנאים להצלחת הרתעה: יכולות, כוונות ואמינות


Waltz, Kenneth. (1979). Theory of International Politics. Boston: Addison-Wesley. pp. 117-123


Williams, Phil. (1975). “Deterrence” in John Baylis, Ken Booth, John Garnett and Phil Williams (eds.) Contemporary Strategy. Theories and Policies. London: Croom Helm. pp. 67-88.


Tang, Shiping. (2005). “Reputation, Cult of Reputation, and International Conflict”. Security Studies 14(1). pp. 34-61.


Morgan, 2003: 15-20 (זה חלק מחומר הקריאה של השיעור הקודם)


השיעור דן בטענות לגבי הדרישות להפעלה מוצלחת של אסטרטגיית ההרתעה. הטענות המרכזיות נוגעות לכך שלהפעלה מוצלחת של הרתעה יש צורך לא רק ביכולות, אלא גם בכוונות לנכונות לשימוש באותן היכולות. בתוך כך תיבחן בשיעור זה השאלה האם אומנם מוניטין ואמינות הם גורמים המסייעים ליישום מוצלח של אסטרטגיית ההרתעה והאם ניתן להגדיל את המוניטין והאמינות של שחקנים (אנו נשוב לדון בשאלות אלו כאשר נדון בביקורות שמציגים המודלים הפורמליים על ספרות ההרתעה הקלאסית).

לקריאה נוספת,


Huth, Paul. (1999). “Deterrence and International Conflict: Empirical Findings and Theoretical Debates”. Annual Review of Political Science 2:25-48. (הפריט הוצע כבר בשיעור הראשון כמקור לקריאה נוספת).


Levy, S. Jack. (1989). “Quantitative Studies of Deterrence. Success and Failure”. In Paul C. Stern., Robert Axelrod, Robert Jervis and Roy Rander (eds.) Perspective on Deterrence. New York: Oxford University Press. pp. 98-133.


Mercer, Jonathan. (1996) Reputation and International Politics. Ithaca: Cornell University Press. pp. 14-43


Powell, Robert. (1990). Nuclear Deterrence Theory. The Search for Credibility. New York: Cambridge University Press. Ch. 1-2.


Schelling, Thomas. (1966). Arms and Influence. New Haven: Yale University Press. pp. 35-69


בר, מיכה. (1990). קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית. תל-אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מערכות. עמ' 28-48.

3. הרתעה מורחבת


Huth, Paul. (1988). Extended Deterrence and the Prevention of War. New Haven: Yale University Press.


Smith, Alastair. (1998). “Extended deterrence and Alliance Formation”. International Interactions, 24(4). pp. 315-343.

השיעור דן בסוגיית ההרתעה המורחבת, אשר מהווה את אחד מן הפיתוחים המרכזיים בספרות ההרתעה. בתוך כך תיבחן בשיעור זה השאלה האם הלוגיקה והתנאים של הצלחת הרתעה תקפים גם כאשר האיום המרתיע מופעל על צד שלישי.



לקריאה נוספת,

Harvey, Frank. (1997) “Deterrence and Ethnic Conflict: The Case of Bosnia-Herzegovina, 1993–1994”. Security Studies 6(3). pp. 181-209.


Vesna, Danilovic. (2001). “The Sources of Threat Credibility in Extended Deterrence”, Journal of Conflict Resolution 45(3). pp. 341-369.

4. הויכוחים והבעיות בקביעת הצלחת הרתעה


Huth, Paul. and Russett, Bruce. (1990). “Testing Deterrence Theory”. World Politics 42(4). pp. 466-501.


Lebow, Ned. Richard. and Stein, Gross. Janice. (1990). “The Elusive Variable” in World Politics. No. 42(3). pp. 336-69.


השיעור עוסק בבעיות השונות (המתודולוגיות והתיאורטיות) בקביעת הצלחת הרתעה, כמו למשל הקושי בזיהוי ההצלחה של הרתעה (כיון שרק כאשר היא נכשלת, יש אינדיקציות אפשריות לכך שהיא היתה קיימת קודם). השיעור גם יציג מספר פתרונות שהוצעו בספרות המחקרית לבעיה זו, כמו התמקדות בכישלונות והצלחות של הרתעה מיידית או שימוש בגישה של יריבים נצחיים .


לקריאה נוספת,


Fearon, James. (2002). “Selection Effects and Deterrence”. International Interactions 28(1). pp. 5-29.


Harvey, Frank. (1999). “Rigor Mortis or Rigor, More Tests. Necessity, Sufficiency and Deterrence Logic”. International Studies Quarterly. 42(4). pp. 675-707.


Huth, Paul. and Russett, Bruce. (1993). “General Deterrence Between Enduring Rivals: Testing Three Competing Models”. American Political Science Review. 87(1). pp. 61-73.


Levy, Jack S. (1989). “Quantitative Studies of Deterrence. Success and Failure”.In Paul C. Stern., Robert Axelrod, Robert Jervis and Roy Rander (eds.) Perspective on Deterrence. New York: Oxford University Press. pp. 98-133. (המקור כבר הוצע בפריט לקריאה נוספת בשיעור לגבי התנאים להצלחת הרתעה).

III. התפתחות ספרות ההרתעה במלחמה הקרה


המלחמה הקרה סיפקה כר נרחב להתפתחויות בספרות ההרתעה ולמעשה גם הייתה ביטוי של השפעות תיאורטיות בתחומי ביטחון שונים. שיעורים אלה יעסקו במידה רבה בהשפעת סוגיות אמפיריות שונות על ההתפתחות בספרות ההרתעה, אך גם בהשפעה של ספרות ההרתעה ומקבלי החלטות שונות שאימצו אותה על השינויים האסטרטגיים הן בארה"ב והן בבריה"מ.

5. המלחמה הקרה ופיתוח נשק גרעיני


Kaplan, Fred. (1991). The Wizards of Armageddon. Stanford : Stanford University Press. pp. 9-32.


Kratochwil, V. Frederich. (1978). International Order and Foreign Policy. A Theoretical Sketch of Post-War international Relations. Colorado, Boulder: Westview Press. pp. 149-68.


השיעור ידון בהשפעות פיתוח הנשק הגרעיני והמלחמה הקרה, ובהתייחסות לשאלה האם הייתה זו פצצת האטום שיצרה את השינוי באסטרטגיה, או שנדרשו לכך עוד מספר שנים עם פיתוח פצצת המימן.

לקריאה נוספת,


Bundy, McGeorge. (1988). Danger and Survival. New York: Random House. pp. 29-53.


Kahn, Herman. (1960). On Thermonuclear War. Princeton: Princeton University Press.


Mueller, John. (1988). “The Essential Irrelevance of Nuclear Weapons. Stability in the Postwar World”. International Security. 13(2). pp. 55-79.

7-6. השפעת מכוני מחקר ותורת המשחקים על הרתעה


Kaplan, Fred. (1991). The Wizards of Armageddon. pp. 174-231.


Kolkowicz, Roman. (1987). “Intellectuals and The Nuclear Deterrence System” in Kolkowicz, Roman (ed.) The Logic of Nuclear Terror. Boston: Allen & Unwin. pp. 15-46.


הקרנת הסרט Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb

שני השיעורים ידונו בתרומה של מכוני המחקר בארה"ב על התפתחות אסטרטגיית ההרתעה בארה"ב, תוך הדגשת ההשפעה של הגישות האבסטרקטיות המתפתחות בארגוני מחקר כמו ראנד. השאלה המרכזית שתידון בשיעורים אלה תהיה עד כמה האופי האבסטרקטי והתיאורטי של ספרות ההרתעה השפיע על אימוצה כאסטרטגיה.




לקריאה נוספת,


Dickson, Paul. (1971). Think Tanks. New York: Atheneum.


Lipschutz, Ronnie. (2001). Cold War Fantasies. Film, Fiction, and Foreign Policy. Lanham, Maryland: Rowman & littlefield. pp. 86-94.


Trachtenberg, Marc. (1991). History and Strategy. Princeton: Princeton University Press .pp. 3-46.

8. ההתנגדויות ליישום אסטרטגיית ההרתעה בארה/תרבות אסטרטגית (war-fighting)


Freedman, Lawrence. (2003). The Evolution of Nuclear Strategy. 3rd edition. New York: Palgrave Macmillan. pp. 89-113.


Gray, Colin. (1986). Nuclear Strategy and National Style. Lanham: Hamilton Press. pp. 45-63.


Quester, H. George. (1987). “Cultural Barriers to an Acceptance of Deterrence” in Kolkowicz, Roman (ed.) The Logic of Nuclear Terror. Boston: Allen & Unwin. pp. 82-108.


השיעור ידון בחסמים שונים שהיקשו על למידת ויישום אסטרטגיית ההרתעה בארה"ב. בראשם של חסמים אלה עומדת התרבות האסטרטגית האמריקאית, אשר הדגישה את הרעיון של יכולת לחימה ואשר באה לידי ביטוי במספר צורות. שיעור זה כמו גם השיעור הבא ישלב גם דיון בהיבטים תרבותיים הנוגעים להרתעה.


לקריאה נוספת,

Rosenberg, David, Allan. (1984). “The Origins of Overkill. Nuclear Weapons and American Strategy, 1945-1960”. In Steven E. Miller. (ed.) Strategy and Nuclear Deterrence. Princeton: Princeton University Press. pp. 113-181.

Johnston, Iain. Alastair. (1995). “Thinking about Strategic Culture”. International Security 19(4). pp. 32-64.

9. ההתנגדויות ליישום אסטרטגיית ההרתעה בבריה/תרבות אסטרטגית (war-fighting)



Lambeth, S. Benjamin. (1987). “Has Soviet Nuclear Strategy Changed ?” in Kolkowicz, Roman. (ed.) The Logic of Nuclear Terror. Boston: Allen & Unwin. pp. 211-30.

Freedman, Lawrence. (2003). The Evolution of Nuclear Strategy . pp. 243-57.


Erickson, John. (1982). “The Soviet View of Deterrence: A General Survey”. Survival. 24(6). pp. 242-51.

בדומה לשיעור הקודם, שיעור זה יעסוק בחסמים על יישום אסטרטגיית ההרתעה, הפעם בבריה"מ בה החסמים על היכולת ליישם אסטרטגיה של הרתעה, היו אף חזקים יותר מאלה שהיו קיימים בארה"ב.



לקריאה נוספת,


Gray, Colin. (1986). Nuclear Strategy and National Style. pp.65-96.


Simes, K. Dimitri. (1980-1). “Deterrence and Coercion in Soviet Policy”. International Security 5(3). pp. 80-103.


Snyder, Jack. (1977). The Soviet Strategic Culture: Implication for Limited Nuclear Operation. R-2154-AF. Santa Monica, California: RAND.

Trofimenko, Henry. (1980). Changing Attitudes Toward Deterrence. ACIS Working Paper 25. Los Angels: University of California.

10. התפתחות רעיונות ה- MAD


Freedman, Lawrence. (2003). The Evolution of Nuclear Strategy. pp. 213-42.


Schelling, Thomas. (1966). Arms and Influence. pp. 190-220.


השיעור יעסוק ברעיון המעניין והמנוגד לאינטואיציה של אסטרטגיית ה- MAD. השיעור ידון במשמעות אסטרטגיה זו בהשלכות שלה ובדרך שבה עיצבה את האסטרטגיות הן בארה"ב והן בבריה"מ, ובדרך בה הרעיון זכה להשפעה הולכת וגוברת מצידם של מקבלי החלטות ואסטרטגים.


לקריאה נוספת,


Adler, Emanuel. (1992). “The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control”. International Organization. 46(1). p. 101-45. (משמש כפריט חובה בשיעור הבא)


לופוביץ, אמיר. (2007). קהילות הרתעה: הצלחתה של נורמה רציונלית ביחסים בין מעצמות העל, 1950-1973. (עבודת דוקטורט). עמ' 108-129, 235-245.

11. מיסוד רעיונות ההרתעה בהסכמי בקרת הנשק


Adler, Emanuel. (1992). “The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control”. International Organization. 46(1). p. 101-45. (הוצע כפריט לקריאה נוספת בשיעור הקודם)


Garthoff, L. Raymond. (1994). Detente and confrontation: American-Soviet relations from Nixon to Reagan. Washington D.C: The Brookings Institute. pp. 213-26.


השיעור ידון בקשר שבין האסטרטגיה של MAD (Mutual Assured Destruction) לבין הסכמי בקרת הנשק (SALT) שנחתמו בין המעצמות בשנת 1972. השיעור ידון בשאלה כמה תרמו הרעיונות של MAD לפיתוח הסכמים אלה ועד כמה הם היו משמעותיים בהשגת יציבות בין-לאומית.


לקריאה נוספת,

Blacker, D. Coit. (1991). “Learning in the Nuclear Age: Soviet Strategic Arms Control Policy, 1969-89”. In George W. Breslauer and Tetlock E. Philip (eds.) Learning in U.S and Soviet Foreign Policy. Colorado: Westview Press. pp. 429-68.


Evangelista, Matthew. (1999) Unarmed Forces: The Transnational Movement to End the Cold War. Ithaca: Cornell University Press. pp. 193-232


Garthoff, L. Raymond. (1994). Detente and confrontation. pp. 27-56, 146-212.


Nye, S. Joseph. (1987). “Nuclear Learning and the U.S-Soviet Security Regime” in International Organization. 41(3). pp. 371-402.


Weber, Steven. (1991). “Interactive Learning in U.S-Soviet Arms Control”. In George W. Breslauer and Tetlock E. Philip (eds.) Learning in U.S and Soviet Foreign Policy. Colorado: Westview Press. pp. 784-824.


Sienkiewicz, Stanley. (1978). “SALT and Soviet Nuclear Doctrine”. International Security 2(4). pp. 84-100.

IV ביקורות על ספרות ההרתעה וההתמודדות עם הביקורות


שיעורים 13-12 יציגו מספר ביקורות מרכזיות שהתפתחו לאורך השנים על רעיונות ההרתעה

12. גישות פסיכולוגיות להרתעה (ותיאורית הפרוספקט)


Jervis, Robert. (1985). “Perceiving and Coping with Threats” in Jervis , Robert. Lebow, N. Richard. and Stein, Janice. (eds.) Psychology and Deterrence. Baltimore, Maryland: John Hopkins University Press. pp. 13-33.


Schaub, Gray. (2004). “Deterrence, Compellence, and Prospect Theory”. Political Psychology 25(3). pp. 389-411.


Booth, Ken. (1979). Strategy and Ethnocentrism. London: Croom Helm. pp. 32-45.

שיעור זה ידון בבעיות הקיימות בספרות הרתעה הנוגעות להתייחסות לשחקנים אוניטריים רציונליים. אחת מן הגישות הבולטות המאתגרת את הנחת השחקן הרציונלי היא הגישה הפסיכולוגית ובתוך גם גישות המבוססות על תורת הסיכויים (prospect theory). בנוסף, הוצעו הרחבות לגישה הרציונלית להרתעה מצידם של חוקרים שהתייחסו למוסדות ולארגונים בירוקרטיים. שיעור זה ייבחן מהם התנאים שמציעות גישות אלו להפעלה מוצלחת של אסטרטגיית ההרתעה.

לקריאה נוספת,


Jervis, Robert. (1979). "Deterrence Theory Revisited". World Politics 31(2). pp. 303-314.

(המאמר כולו מהווה פריט חובה לשיעור הראשון, לשיעור הנוכחי רלוונטים העמודים המצוינים).


Lebow, Ned. Richard. and Stein, Gross Janice. (1989). “Rational Deterrence Theory: I Think, Therefore I Deter”. World Politics 41(2). pp. 208-224.


Mercer, Jonathan. (1996) Reputation and International Politics. Ithaca: Cornell University Press. pp. 44-73.


Snyder, L. Jack (1978). “Rationality at the Brink: The Role of Cognitive Processes in Failures of Deterrence”. World Politics 30(3). pp.345–65.


13. מאזן אינטרסים והרתעה קונבנצניולית



Mearsheimer, J. John. (1983). Conventional Deterrence. Ithaca: Cornell University Press.


Shimshoni, Jonathan. (1988). Israel and Conventional Deterrence: Border Warfare from 1953 to 1970. Ithaca, NY: Cornell University Press.


שיעור זה יעסוק באחת מן התשובות הריאליסטיות לבעיות שהוצגו לחקר אסטרטגיית ההרתעה על-ידי הגישות הביקורתיות השונות. השיעור יבחן עד כמה התוספת של "מאזן אינטרסים" יכול להוות גורם מסביר מוצלח לכישלונות של תיאוריית ההרתעה ולהסביר בצורה טובה משברים שהסלימו לאלימות.

V. גישות חדשות לחקר ההרתעה


שיעורים 18-14 יעסקו בביקורות חדשות שמוצגות על תיאורית ההרתעה על-ידי חוקרים מגישות שונות (גישות פרשניות וגישות המבוססות על מודלים פורמליים). החוקרים הפרשניים מציעים לשלב היבטים של נורמות, שפה, שיח והבניות בחקר ההרתעה. החוקרים הפורמליים השותפים גם הם לביקורות על הספרות הקלאסית של הרתעה מדגישים במיוחד את בעיית האמינות והפרדוקסים הכרוכים בה המצויים בספרות זו.

14. גישות פוסט מודרניות וקריטיות לחקר הרתעה


Luke, W. Timothy. (1989). “What’s Wrong with Deterrence ? A Semiotic Interpretation of National Security Policy”. In James Der Derian and Michael J. Shapiro. International/ Intertextual Relations. New York: Lexington Books. pp. 207-229


Chilton, Paul. (1985). “Words, Discourse and Metaphors: The Meanings of Deter, Deterrent and Deterrence”. In Chilton, Paul. (1985). (ed). Language and the Nuclear Arms Debate: Nukespeak Today. pp. 103-27.

שיעור זה יעסוק בגישות פוסט-מודרניות וביקורתיות (critical) לחקר הרתעה. השיעור ייבחן כיצד חוקרים המתבססים על גישות אלה מתייחסים לאסטרטגיית ההרתעה (ולנשק הגרעיני), ויבחן את התרומה, אם קיימת, שניתן להפיק מגישות אלה להבנת סוגיות אלה.



לקריאה נוספת,

Cohn, Carol. (1987). “Sex and Death in the Rational World of Defense Intellectuals”. Signs: journal of women in culture and society. 12(4). pp. 687-718



Klein, Bradley. (1994). Strategic Studies and World Order. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 106-22.

15. נורמות והרתעה


Tannenwald, Nina. (2007). The Nuclear Taboo: The United States and the Non-Use of Nuclear Weapons. New York: Cambridge University Press. pp. 43-72.


Farrell, Theo. and Lambert, Helene. (2001). “Courting Controversy: International Law, National Norms and American Nuclear Use”. Review of International Studies. 27(3). pp. 309-26.


Nye, S. Joseph..(1986). Nuclear Ethics. New York: Macmillan. pp. 42-58.


בהמשך לשיעור הקודם מספר חוקרים הציעו היבטים נורמטיביים הקשורים לאסטרטגיית ההרתעה. השיעור יבחין בין הגישות השונות עליהן מתבססים חוקרים אלה, ויבחן את התרומה האפשרית של היבטים אלה להסבר התופעה של הרתעה והימנעות מאלימות.

לקריאה נוספת,


Bull, Hedley. (1977). The Anarchical Society: A Study in World Politics. London: Macmillan. pp. 122-155.


Freedman, Lawrence. (2004). Deterrence. Cambridge: Polity Press. pp. 60-74


Press-Barnathan, Galia. (2004) The War against Iraq and International Order: From Bull to Bush. International Studies Review 6(2). pp.195-212.


Price, Richard. and Tannenwald, Nina. (1996). “Norms and Deterrence: The Nuclear and Chemical Taboos”. In Peter J. Katzenstein. The Culture of National Security: Norms and Identity in World Politics. pp. 114-152.


Tannenwald, Nina. (2007). The Nuclear Taboo: The United States and the Non-Use of Nuclear Weapons. New York: Cambridge University Press. (זהו ספר מצוין שמומלץ מאוד לקרוא את כולו).


Walzer, Michael. ([1977]2002). Just and Unjust Wars: A Moral Argument with Historical Illustrations. New York: Basic Books. pp. 269-83.

16. חזרה למודלים פורמליים



Zagare, Frank. and Kilgour, Marc. Perfect Deterrence. (2000). New York: Cambridge University Press. pp. 1-32.


Morrow, James. (1994). Game Theory for Political Scientists. Princeton: Princeton University Press. pp. 97-132, 180-211.

השיעור יעסוק במגמה נוספת שהתחזקה בשנים האחרונות והיא לחזור ולשלב מודלים פורמליים בחקר אסטרטגיית ההרתעה. ספרות זו מבקרת את הספרות הקלאסית של ההרתעה במיוחד ביחס לשאלת אמינות האיום. בשיעור זה תיבחן התרומה של מודלים אבסטרקטים אלה תוך התייחסות להבדל בין גישות אלה לגישות האבסטרקטיות של תורת המשחקים שהתפתחו בשנות ה- 50. עיקר תרומתה של מגמה זו המבקרת את ספרות ההרתעה הקלאסית (לא להיבהל מהמודלים המתמטיים).




לקריאה נוספת,


Carlson, Lisa J., and Raymond Dacey. (2006) “Sequential Analysis of Deterrence Games with a Declining Status Quo”. Conflict Management and Peace Science 23(2). pp. 181-98.


Danilovic, Vesna. (2002) When the Stakes Are High. Deterrence and Conflict among Major Powers. Ann Arbor: The University of Michigan Press.


Fearon, James. (1994) “Domestic Political Audiences and the Escalation of International Disputes”. American Political Science Review 88(3). pp. 577-92.


Freedman, Lawrence. (2003). The Evolution of Nuclear Strategy. pp. 163-78.


Langlois, Catherine C., and Langlois Jean-Pierre P. (2006) “Bargaining and the Failure of Asymmetric Deterrence: Trading Off the Risk of War for the Promise of a Better Deal”. Conflict Management and Peace Science 23(2). pp. 159-80.


Powell, R. (1990): Nuclear Deterrence Theory. The Search for Credibility, New York: Cambridge University Press. (שני הפרקים הראשונים של הספר הוצעו כפריטי רשות בשיעור השני)


Quackenbush, Stephen L. (2006) “Not Only Whether but Whom: Three-Party Extended Deterrence”. Journal of Conflict Resolution 50(4). pp. 562-83.


Quackenbush, L. Stephen. and Frank C. Zagare. (2005) “Game Theory: Modeling Interstate Conflict”. In Sterling-Folker Jennifer (ed.) Making Sense of International Relations Theory. Boulder: Lyne Riennes Publishers. pp. 98-114


Zagare, Frank. and Kilgour, Marc. (2000). Perfect Deterrence. pp. 283-308.

17. האם תיאוריית ההרתעה היא באמת רציונלית ? (והאם היא מבוססת על רציונליות)


Morgan, 2003. Deterrence Now. pp. 42-79.


Williams, C. Michael. (1992). “Rethinking the “Logic” of Deterrence”. Alternatives 17(1). pp. 67-93.


הקרנת הפרק מ"כן אדוני ראש הממשלה" על הרתעה גרעינית.

שיעור זה יהווה במידה רבה סיכום לרעיונות התיאורטיים השונים שנבחנו עד כה בקורס, ויתמקד בשאלה האם ניתן בכל זאת לבסס את אסטרטגיית ההרתעה על גישה רציונלית או שמא אסטרטגיית ההרתעה כפי שהתפתחה במהלך המלחמה הקרה תלויה, למעשה, בערכים משותפים, ואולי ההרתעה היא בכלל היא תלויה בנורמות ובהבניות חברתיות.



לקריאה נוספת,

Achen, H. Christopher. (1987). “Darwinian View of Deterrence” in Jacek Kugler and Frank C. Zagare. (eds.) Exploring the Stability of Deterrence. Boulder: Lynne Rienner. pp. 91-106.


Downs, W. George. (1989). “The Rational Deterrence Debate”. World Politics 41(2). pp. 225-237.


Jeonniemi, Pertti. (1989) “Deterrence a Story in Decline ?” Current Research on Peace and Violence 12(2). pp. 45-46.


Jervis, Robert. (1989). “Rational Deterrence: Theory and Evidence”. World Politics 41(2). pp. 183-207.

Lupovici, Amir. (2008). “Why the Cold War Practices of Deterrence are Still Prevalent: Physical Security, Ontological Security and Strategic Discourse,” to be presented at the Canadian Political Science Association Annual Conference, Vancouver, BC, June 4-6 2008.


Zagare, C. Frank. (2004) “Reconciling Rationality with Deterrence: A Re-examination of the Logical Foundations of Deterrence Theory”. Journal of Theoretical Politics 16(2). pp. 107–141.

VI מקרי בוחן לאסטרטגיית ההרתעה


שיעורים 21-18 יבחנו את השאלה עד כמה השפיעה אסטרטגיית ההרתעה, אשר התפתחה בין המעצמות על סכסוכים אחרים בעולם. לצורך כך ייבחנו מספר מקרים שונים שהתרחשו במהלך ולאחר המלחמה הקרה, כמו גם מספר מקרים בתקופות היסטריות שונות, אשר יאפשרו קנה מידה להשוואה.

18. הרתעה בתקופות שונות בהיסטוריה



DeNardo, James. (1995). The Amateur Strategist: Intuitive Deterrence Theories and the Politics of the Nuclear Arms Race. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 43-65.


Raoul Naroll, Vern L. Bulough and Frada Naroll. (1974). Military Deterrence in History : A Pilot cross-Historical Survey. Albany : State University of New York Press. pp. 328-43.


George, Alexander. and Smoke, Richard. (1974). Deterrence in American Foreign Policy: Theory and Practice. New York: Columbia University Press. pp. 11-21.


השיעור יבחן את השאלה האם ועד כמה הייתה אסטרטגיית ההרתעה שונה לפני פיתוח התיאוריות של ההרתעה, ולפני העידן הגרעיני. בתוך כך השיעור יסייע לבחון את השאלה האם וכמה תרמו רעיונות ההרתעה ותיאוריות ההרתעה שהתפתחו לפרקטיקה של אסטרטגיית ההרתעה, וליישום מוצלח של אסטרטגיה זו.


לקריאה נוספת,

Cioffi-Revilla, Claudio. (1999) Origins and Age of Deterrence: Comparative Research on Old World and New World Systems. Cross Cultural Research 33(3). pp. 239-264.


Quester, H. George. (1986). Deterrence Before Hiroshima: The Airpower Background of Modern Strategy. New York : U.Wiley. pp. 1-16.

20-19. הרתעה בתורת הביטחון של ישראל



בר-יוסף, אורי. (1999). "50 שנות הרתעה ישראלית: לקחי העבר ומסקנות לעתיד". מערכות. 367-366 עמ' 12-29.


כהן, אבנר. (2005). הטאבו האחרון. תל-אביב: כנרת, זמורה-ביתן. עמ' 41-71, 166-188.


מיכה בר, קווים אדומים. עמ' 155-167.


עברון, יאיר. (1987). הדילמה הגרעינית של ישראל. ישראל: הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין/מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן. עמ' 41-78.


פלדמן, שי. (1983). הרתעה גרעינית לישראל. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.


Maoz, Zeev. (2003). “The Mixed Blessing of Israel's Nuclear Policy”. International Security 28(2).pp. 44-77.


שני שיעורים אלה יציגו את ההרתעה כחלק מהמשולש האסטרטגי של ישראל המבוסס על הרתעה, התראה והכרעה. השיעורים ייבחנו את הדרך שבה ישראל יישמה את אסטרטגיית ההרתעה לאורך השנים כולל בעימות עם הפלשתינאים. בין היתר, ייבחנו השאלות הנוגעות למקורותיה של תפיסת ההרתעה בחשיבה האסטרטגית הישראלית. השיעור הראשון מבין השניים יעסוק בעיקר בהרתעה הישראלית הקונבנציונלית, ואילו השיעור השני יתמקד בעיקר בהרתעה הגרעינית של ישראל. בנוסף, ייבחן בשיעור זה גם הקשר בין הרתעה הקונבנציונלית וההרתעה הגרעינית של מדינת ישראל.


לקריאה נוספת,

אהרונסון, שלמה. (1995). נשק גרעיני במזרח התיכון. מבן גוריון ובחזרה. כרך ב'. ירושלים: אקדמון. עמ' 449-468.


כהן, אבנר. (2005) הטאבו האחרון. תל-אביב: זמורה ביתן. עמ' 246-264.


כהן, אבנר. (2000). ישראל והפצצה. ירושלים: שוקן. עמ' 19-26, 84-112.


עברון, יאיר. (2007). "ההרתעה ומגבלותיה" ב- מאיר אלרן ושלמה ברום (עורכים). מלחמת לבנון השנייה – היבטים אסטרטגיים. תל-אביב: ידיעות אחרונות. עמ' 34-45.


עברון, יאיר. (1987). הדילמה הגרעינית של ישראל עמ' 227-266.


פלדמן, שי. (1992). "ההרתעה הישראלית ומלחמת המפרץ", ב- יוסי אלפר (עורך). מלחמה במפרץ: השלכות על ישראל. תל-אביב: מכון יפה. ‫


Almog, Doron. (2004-5). “Cumulative Deterrence and the War on Terrorism”. Parameters. 34(4). pp. 4-19.


Brym, Robert J. and Bader Araj (2006) “Suicide Bombing as Strategy and Interaction: The Case of the Second Intifada”. Social Forces 84 (4): 1969-86.


Evron, Yair. (1987). War and intervention in Lebanon: the Israeli-Syrian deterrence dialogue. London : Croom Helm.


Liberman, Eli. (1995). “What Makes Deterrence Work ? Lessons from the Egyptian-Israeli

Enduring Rivalry”. Security Studies 4(4). pp. 851-910.


Shimshoni, Jonathan. (1988). Israel and Conventional Deterrence: Border Warfare from 1953 to 1970. Ithaca, NY: Cornell University Press. (ראה גם לעיל על מאזן האינטרסים)


Stein, Gross. Janice. (1996). “Deterrence and Learning in an Enduring Rivalry: Egypt and Israel, 1948-73”. Security Studies 6(1). pp. 104-52.

21. הודו-פקיסטאן


Hagert, T. Devin. (1995-1996). “Nuclear Deterrence in South Asia: The 1990 Indo-Pakistani Crisis”. International Security 20(3). pp. 79-114.


Ganguly, Sumit. (1990). "Deterrence Failure Revisited: The Indo-Pakistani War of 1965" Journal of Strategic Studies. 13(4), pp. 77-93


השיעור יבחן עד כמה השפיעה אסטרטגית ההרתעה על היחסים בין הודו ופקיסטאן ועד כמה השפיעו הרעיונות של המלחמה הקרה על ההתפתחויות האסטרטגיות בסכסוך שבין שתי מעצמות אזוריות, שפיתחו יכולות גרעיניות.


לקריאה נוספת,

Varadarajan, Latha. (2004). “Constructivism, Identity and Neoliberal (In)Security”. Review of International Studies 30. pp. 319-41.


Rajain, Arpit. (2005). Nuclear Deterrence in Southern Asia. Sage. (especially pp. 353-88, and 197-275, 276-352).


Clark, T. Mark. (2004). “Small Nuclear Powers”. In Henry D. Sokolski (eds.) Getting MAD: Nuclear Mutual Assured Destruction, Its Origins and Practice. Washington, DC: The Strategic Studies Institute.

Available online at http://www.npec-web.org/Books/GettingMAD.pdf

VII. אתגרים חדשים


שיעורים 25-22 יבחנו את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה ישימה גם להתמודדות עם איומים שונים שזוכים היום לדגש רב יותר במחקר לעומת הדיון באפשרות ההרתעה שלהם בתקופת המלחמה הקרה, כמו האיומים של טרור, של מדינות סוררות, של סכסוכים אתניים ושל לוחמת מידע.


22. הרתעה ומדינות סוררות

שני שיעורים הבאים ידונו באפשרות השימוש באסטרטגיית ההרתעה כנגד ארגוני טרור וכנגד מדינות סוררות. באופן ספציפי בשיעורים אלה ייבחנו הגישות השונות לאסטרטגיית ההרתעה ותיבחן השאלה האם הגורמים המתוארים בספרות להצלחת אסטרטגיה זו יכולים להיות רלוונטיים גם להתמודדות עם אתגרים אלה.




Morgan, (2003) Deterrence Now. pp. 269-79.


Lebovic, James H. (2007) Deterring International Terrorism and Rogue States : US National Security Policy after 9/11. London: Routledge. pp. 26-71.


לקריאה נוספת,


Dror, Yehezkel. (1971). Crazy States. A Counterconventional Strategic Problem. Lexington, Massachusetts: Health Lexington Books. pp. 73-91.


Garfinkle, Adam. (1995). “An Observation on Arab Culture and Deterrence: Metaphors and Misgivings” in Efraim Inbar (ed.) Regional Security Regimes: Israel and its Neighbors. Albany: State University of New York Press. pp. 201-229.


Jervis, Robert. (2003) “The Confrontation between Iraq and the US: Implications for the Theory and Practice of Deterrence”. European Journal of International Relations 9(2). pp. 315-337.


Sagan, Scott. D. (1995) “More Will Be Worse”. In Kenneth N. Waltz and Scott D. Sagan. (eds.) The Spread of Nuclear Weapons: A Debate Renewed . New York: Norton, pp. 46-87.


Smith, N. Derek. (2006) Deterring America. Rogue States and the Proliferation of Weapons of Mass Destruction. Cambridge University Press. (זהו ספר מצוין, והוא וכולו בגדר ממומלץ)


Waltz, N. Kenneth. (1995). “More May be Better” In Kenneth N. Waltz and Scott D. Sagan. (eds.) The Spread of Nuclear Weapons: A Debate Renewed . New York: Norton, pp.1-45.


23. הרתעה וטרור


Almog, Doron. (2004-5). “Cumulative Deterrence and the War on Terrorism”. Parameters. 34(4). pp. 4-19. (המאמר הוצג כפריט רשות בשיעור על ישראל)


Trager, F. Robert and Dessislava P. Zagorcheva. (2005)” Deterring Terrorism: It Can Be Done”. International Security 30(3). pp. 87-123.

לקריאה נוספת,


Adler, Emanuel. (2009) “Damned If You Do, Damned If You Don’t, ‘Performative Power,’ and the Strategy of Conventional and Nuclear Defusing”. In Complex Deterrence: Theory and Practice in a New Era, edited by T.V Paul, Patrick M. Morgan and James J. Wirtz. Chicago: The University of Chicago Press.


Ganor, Boaz. (2005) The Counter-Terrorism Puzzle: A Guide for Decision Makers. Rutgers: Transaction Publishers.


Gressang, S. Daniel. IV. (2001). “Terrorism in the 21st Century: Reassessing the Emerging Threat” in Max Manwaring (ed.) Deterrence in the 21st Century. Portland, Oregon: Frank Cass. pp. 72-97.


Lebovic, H. James. (2007) Deterring International Terrorism and Rogue States : US National Security Policy after 9/11. London: Routledge. pp. 104-46.


Pape, Robert A. (2003). “The Strategic Logic of Suicide Terrorism” American Political Science Review 97:343-361.


Posen, R. Barry. (2001/2). “The Struggle Against Terrorism:  Grand Strategy, Strategy, and Tactics”. International Security 26(3). pp. 39-55

24. הרתעה וסכסוכים אתניים


Harvey, Frank. (1997) “Deterrence and Ethnic Conflict: The Case of Bosnia-Herzegovina, 1993–1994”. Security Studies 6:181-209. (הוצע כפריט רשות בשיעור על הרתעה מורחבת)


Saideman, M. Stephen and Zahar Marie-Joëlle. (2008). “Causing security, reducing fear: deterring intra-state violence and assuring government restraint” in Stephen M. Saideman and Marie-Joëlle Zahar (eds.) Intra-State Conflict, Governments and Security: Dilemmas of Deterrence and Assurance. New York: Routledge. pp. 1-19.


השיעור ידון בשאלה האם וכיצד הרעיון של הרתעה יכול להיות מיושם בהקשר של סכסוכים אתניים. אופי סכסוכים אלה מציב אתגרים לתיאוריות ההרתעה, ומעלה שאלות חשובות הנוגעות הן לאפשרות של הרתעה ישירה בין הצדדים בסכסוך אתני והן ביחס להרתעה של צד שלישי .


לקריאה נוספת,

Carment, David, and Frank Harvey. (2001) Using Force to Prevent Ethnic Violence: An Evaluation of Theory and Evidence. Westport: Praeger. pp. 43-154.


Crawford, Timothy W. (2001-2) “Pivotal Deterrence and the Kosovo War: Why the Holbrooke Agreement Failed”. Political Science Quarterly 116(4). pp. 499-523.


Jentleson, Bruce. (1998). “Preventive Diplomacy and Ethnic Conflict: Possible, Difficult, Necessary”. In David A. Lake and Donald Rothchild (eds.) The International Spread of Ethnic Conflict. Princeton: Princeton University Press. pp. 293-316


Martin-Brul, Sarah-Myriam. (2008). “Tackling the anarchy within: the role of deterrence and great power intervention in peace operations” in Stephen M. Saideman and Marie-Joëlle Zahar (eds.) Intra-State Conflict, Governments and Security: Dilemmas of Deterrence and Assurance. New York: Routledge. pp. 182-204.

25. הרתעה ולוחמת מידע


Rattray, J. Gregory. (2001). Strategic Warfare in Cyberspace. Cambridge, MS : The MIT Press. pp. 461-81.


Richard J. Harknett. (1996). “Information Warfare and Deterrence”. Parameters 26(3). pp. 93-107


בהמשך לשיעורים הקודמים ובמיוחד השיעורים בנושא טרור והרתעת מדינות סוררות, השאלה העולה בשיעור זה היא האם וכיצד ניתן ליישם באופן מוצלח אסטרטגיה של הרתעה כנגד לוחמת מידע. שאלה זו תיבחן גם לאור סוגי השחקנים השונים היכולים להפעיל לוחמת מידע כמו האקרים בודדים, ארגונים ומדינות, וכן לאור סוגי האיומים הכרוכים בלוחמת המידע: כלכליים (לוחמת מידע כנגד מטרות פיננסיות), טרור (כנגד תשתיות אזרחיות), וביטחוני (כנגד מטרות ביטחוניות).


לקריאה נוספת,

Denning E. Dorothy. (1999). Information Warfare and Security. New York : Addison-Wesley pp. 21-42.


Libicki, C. Martin. (2007). Conquest in Cyberspace: National Security and Information Warfare. New York: Cambridge University Press.


Timothy, L. Thomas. (1996-7). “Deterring Information Warfare: A New Strategic Challenge”. Parameters 26(4). pp. 81-91.


26. סיכום - קהילה והרתעה


Davies, J. Simon. (2004).Community Versus Deterrence: Managing Security and Nuclear Proliferation in Latin America and South Asia”. International Relations. 18(1). pp. 55-72

Morgan, Patrick. (2003) Deterrence Now. pp. 238-293. (עמ' 79-269 היה כבר צריך לקרוא לשיעור 23)



בשיעור יסוכמו הנושאים שעלו בקורס ויעשה ניסיון לגבש בצורה אינטגרטיבית את הסוגיות השונות שנלמדו ולקשר ביניהן. בשיעור זה יועלו רעיונות שונים ליצירת המסגרת התיאורטית המאפשרת להתמודד עם הבעיות האמפיריות והתיאורטיות שעלו בחקר ההרתעה. בתוך כך תיבחן השאלה האם מסגרת תיאורטית של "קהילה" מאפשרת להתמודד עם בעיות אלה, או שמא רעיונות ההרתעה עומדים בסתירה לרעיונות של קהילה.





Похожие:

Morgan, M. Patrick. (2003) iconFiled united States Court of Appeals Tenth Circuit aug 11 2003 patrick fisher clerk

Morgan, M. Patrick. (2003) iconНовости рынка розничных финансовых услуг
Совместное предприятие Morgan Stanley и Citigroup станет крупнейшей в США брокерской компанией – Morgan Stanley Smith Barney, управляющей...
Morgan, M. Patrick. (2003) iconDavid g. Morgan, ph. D. 1 Jan 2009

Morgan, M. Patrick. (2003) iconThe Morgan Kaufmann Series in Data Management Systems

Morgan, M. Patrick. (2003) icon233 cis building 510 Morgan Circle

Morgan, M. Patrick. (2003) icon2008 Governor Deval L. Patrick

Morgan, M. Patrick. (2003) iconChapter 7 The St. Patrick's Day Massacre

Morgan, M. Patrick. (2003) icon2008 Governor Deval L. Patrick

Morgan, M. Patrick. (2003) iconBen Krose, Patrick van der Smagt

Morgan, M. Patrick. (2003) iconTo Patrick Whitaker, who has been such an influence on the Course Tutors, ex ma participants and on how the course has developed

Разместите кнопку на своём сайте:
Библиотека


База данных защищена авторским правом ©lib.znate.ru 2014
обратиться к администрации
Библиотека
Главная страница